Wednesday, August 18, 2010

The Origin of the Jewish Months

Akkadian (Assyro-Babylonian) Name of Month[1]

Hebrew (Jewish) Name of Month







Du uzu


















Although this post will not fully answer the previous questions regarding how the Jewish months were named, who named them and whether they have any relationship with the cultures of their time, it can begin to point us in the right direction. From the sources presented, it is clear that the names of the months were taken from other cultures, as we will see that the names of the months became known as they are today from the time the Jewish people spent in Babylonia. The names of the months according to these sources were, at least, influenced from Babylonian, Persian and Medean culture.

The Talmud Bavli in Rosh Hashanah (7a)[2] attempts to bring proofs to the suggestion that the “first month” as mentioned in the Torah is the month of Nissan. After several lines of attempted provision of proof and several refutations, Ravina tells us that we do not learn that the first month is Nissan from biblical exegesis; rather we know it from tradition. Tosafos[3] tells us that the tradition that they had was regarding the order of the names of the months. Tosafos points us towards the Talmud Yerushalmi which also discusses this matter.

The Talmud Yerushalmi[4] in Rosh Hashanah (1: 6) presents the statement of Rabbi Chanina (with a ה) who says that the names of the months “ascended” with the Jewish people from Babylonia. This is also echoed in the Midrash, Bereishis Rabbah (48: 9)[5], where Rabbi Chanina (with an א. Most probably the same person, just with Babylonian and “Palestinian” spelling differences) provides the identical statement. An interesting point to note is that not only were new names of months first seen in Babylonia, the names of the Angels also came from Babylonia(Yerushalmi, Rosh Hashanah)[6].

The Ramban (Nachmanides) solidifies this approach as well in his commentary within parshas Bo (Exodus 12: 2)[7]. The Ramban claims that initially the months had no names; rather the months were according to number (First month, second month, etc). The reason for their numerical characteristic, rather than a name, was due to the fact that all the months were to act as a reference for the first month, the month when the Jewish people were redeemed from Egypt. In this manner, the months would all revolve around the most significant event of our History (at that time), much alike the manner in which the days of the week reference the Sabbath. The Ramban draws upon a verse in Jeremiah (16: 14) which indicates that the end of the Babylonian exile was also a turning point in history for the Jewish People. The verse states: “Therefore, behold, the days come, saith the LORD, that it shall no more be said As the LORD liveth, that brought up the children of Israel out of the land of Egypt, but As the LORD liveth, that brought up the children of Israel from the land of the north, and from all the countries whither He had driven them'; and I will bring them back into their land that I gave unto their fathers”. Therefore the months were given names which came from the Babylonian era (not that the names were only Babylonian, for the Ramban mentions that some of the names were from the Persians) in order to reference the “miracles” that God performed for the Jewish people with their redemption from the Babylonian exile. According to the Ramban, some of the names of the months are Persian in origin, and the places within the Prophets and Writings where it mentions the months are from the prophets who lived during the Babylonian (and Persian) era.

The names of seven of the months are found in the Prophets and Writings and they are all from the aforementioned time period. The months which are listed are Nissan, Sivan, Elul, Kislev, Tevet, Shevat and Adar and they are found in Nehemiah, Esther and Zechariah (See below for the biblical sources and their verses).

Name of Month

Biblical Source


Nehemiah 2, 1

Esther 3, 7


Esther 8, 9


Nehemiah 6, 15


Nehemiah 1, 1


Esther 2, 16


Zechariah 1, 7


Esther 3:7, 3:13, 8:12, 9:1, 9:15, 9:17, 9:19, 9:21

From the sources presented, it seems to be clear that the names of the months of the Jewish calendar are not Jewish in origin, rather Babylonian (and Persian). This leads my investigation towards identifying the origins of the names of the months of the Babylonians. Does their source lie in the mythologies of the Sumerian culture, such as Tammuz and Dumuzi, as mentioned in my earlier post, or somewhere else? I am currently looking at the book Legends of Babylon and Egypt in Relation to Hebrew Tradition by Leonard W King as well as Kramer’s book on Sumerian culture, in order to identify any relationship or parallels there might be. The chart at the beginning of the post reveals a striking example of the parallel between the Akkadian (Assyro-Babylonian) calendar and the Hebrew (Jewish calendar). The (re)search continues…

[1] Poebel A., (1938). The Names and the Order of the Old Persian and Elamite Months during the Achaemenian Period, The American Journal of Semitic Languages and Literatures, 55 (2), p. 130-141, The University of Chicago Press Stable.

[2] אלא אמר רבינא דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו מדברי קבלה למדנו

[3] מדברי קבלה למדנו - לא מצי למילף מכאן מינייהו כלל אם לא נאמר שהיתה קבלה בידם סדר שמות החדשים זה אחר זה והכי אמר בירושלמי שמות החדשים עלו בידם מבבל בראשונה בירח האיתנים שבו נולדו אבת בירח בול שבו כל העולם נובל והארץ עשויה בולות בולות שבו בולים לבהמה בבתיהם בירח זיו שבו זיו האילנות מכאן ואילך ויהי בחדש ניסן שנת עשרים ויהי בחדש כסלו שנת עשרים בחדש העשירי הוא חדש טבת:

[4] דא"ר חנינה שמות חדשים עלו בידם מבבל. בראשונה בירח האיתנים שבו נולדו אבות מתו אבות נפקדו אימהות. בראשונה בירח בול שבו העלה נובל והארץ עשויה בולות בולות. שבו בוללים לבהמה מתוך הבית. בראשונה בירח זיו שבו זיוו של עולם הצמחים ניכרין והאילנות ניכרין. מיכן והילך ויהי בחדש ניסן שנת עשרים ויהי בחדש כסליו שנת עשרים בחדש העשירי הוא חדש טבת.

[5] א"ר חנינא שמות חדשים עלו מבבל

[6] רשב"ל אמר אף שמות המלאכים עלו בידן מבבל. בראשונה ויעף אלי אחד מן השרפים שרפים עומדים ממעל לו מיכן והילך והאיש גבריאל כי אם מיכאל שרכם

[7] וטעם החדש הזה לכם ראש חדשים, שימנו אותו ישראל חדש הראשון, וממנו ימנו כל החדשים שני ושלישי עד תשלום השנה בשנים עשר חדש, כדי שיהיה זה זכרון בנס הגדול, כי בכל עת שנזכיר החדשים יהיה הנס נזכר, ועל כן אין לחדשים שם בתורה, אלא יאמר בחדש השלישי (להלן יט א), ואומר ויהי בשנה השנית בחדש השני נעלה הענן (במדבר י יא), ובחדש השביעי באחד לחודש וגו' (שם כט א), וכן כלם

וכבר הזכירו רבותינו זה הענין, ואמרו שמות חדשים עלו עמנו מבבל (ירושלמי ר"ה א ב, ב"ר מח ט), כי מתחלה לא היו להם שמות אצלנו, והסבה בזה, כי מתחלה היה מניינם זכר ליציאת מצרים, אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב (ירמיה טז יד -טו) ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון, חזרנו לקרא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל, להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו הש"י כי אלה השמות ניסן אייר וזולתם שמות פרסיים, ולא ימצא רק בספרי נביאי בבל (זכריה א ז, עזרא ו טו, נחמיה א א) ובמגילת אסתר (ג ז) ולכן אמר הכתוב בחדש הראשון הוא חדש ניסן, כמו הפיל פור הוא הגורל (שם) ועוד היום הגוים בארצות פרס ומדי כך הם קוראים אותם ניסן ותשרי וכלם כמונו והנה נזכיר בחדשים הגאולה השנית כאשר עשינו עד הנה בראשונה:

No comments: